מעולם לא היו חייבים מעטים כל כך לרבים כל כך 

הטענה הפרלמינרית או התירוץ הראשוני, כי זו המערכת הפוליטית ואני הפוליטיקאי משחק את משחקה באופן הציני והמשוכלל ביותר לא תתקבל יותר. אם המערכת הפוליטית והתרבות הפוליטית הרעה המתלווה לה, אינם עונים עוד לדרישות המציאות המשתנה ומיצרים למדינת ישראל הפסדים עצומים, מוטלת על חברי הכנסת הנבחרים האחריות לשנותה בהתאם.

בפרפרזה למשפטו המפורסם של צרציל על תרומתם המכרעת של טייסי בנות הברית בנצחון על גרמניה הפשיסטית במלחמת העולם השניה, כי "מעולם לא היו חייבים רבים כל כך למעטים כל כך", ניתן כיום לומר על הפוליטיקאים בישראל, כי "מעולם לא היו חייבים מעטים כל כך לרבים כל כך".

בהיותי סטודנט בטכניון בחיפה, במסגרת סימנריון שעסק בניתוח ולימוד אירועים בהנדסת תעשייה וניהול, עסקנו בין היתר בשאלת איסוף הנתונים הנדרשים לפתרון הבעיות שהועלו לדיון במפגשים. זכור לי במיוחד אירוע בו נדרשנו לתכנן מאגר מים גדול בצפון הנגב המיועד לאגירת מי שטפונות. רבים מאתנו החלו ללכת רחוק ולדבר על התיחסות לתנועת עננים ורוחות באזור ועל פיהם לגזור את כמות הגשמים והמים הצפוים וכדומה. והפתרון שהתקבל בסופו של הדיון, בעזרתו של הפרופסור המנחה, היה כמובן הסתמכות על רישומי עבר של כמות הגשמים באזור.

בבואנו היום להתמודד עם שאלת חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, שהפכה כבר מזמן לענין אסטרטגי מן המעלה הראשונה, ניתן כמובן ללכת רחוק ולכרוך את חולשת המערכת הפוליטית בחולשת הדור, בחולשת הציבור הנאור ובחולשת האליטות. השאלה שנשאלת עתה היא אם יש משהו קרוב יותר, כאן היום ועכשיו, שבהשקעת משאבים קטנה יותר ובפחות מאמץ ניתן יהיה לקבל ממנו בהקדם תוצאות טובות שישדרגו את המערכת הפוליטית ויעצרו את המפולת אליה היא נגררת מזה דור.

הפוליטיקאים. זהו הדבר. אף כי במבט ראשון נראה כי אין מה לעשות וכי נגזר עלינו משמיים לחיות לנצח נצחים במערכת פוליטית מיושנת ורעועה שאיננה יכולה להפיק עוד כל תפוקה איכותית למדינת ישראל ולחברה הישראלית, אני מצביע על הפוליטיקאים כמי שיכולים בקלות יחסית לחולל מפנה אדיר במדינת ישראל.

המצב כיום הוא שהפוליטיקאים אינם קוראים נכון את המצב, אינם מזהים את עוצמת חומרתו, אינם מבינים את גודל אחריותם לו ואינם מתרוממים לגודל העשייה הנדרש. הפולטיקאים מנוכרים למסרי התרבות הארגונית והניהול החדשים שסביבם, סף המידע המאתגר שלהם גבוה במיוחד והוא איננו מאפשר להם להיות פתוחים וקשובים לקולות חדשים ולאנשים חדשים שאינם נמנים על רשימת 'ארבע מאות האנשים הנשמעים בארץ'. העיסוק האינטנסיבי בכרוניקה של חיינו ותחושת החשיבות המדומה המתלווה להם וחוסר יכולתם של הפוליטיקאים להבדיל ולהפריד בין 'הגיון המדינה' ל'הגיון הפוליטיקה', מונעים מהם מלזהות את מוקדי הבעיות הלאומיות האמיתיות שלנו ומלעסוק בשאלות יסוד. מציאות זו משולה לספירלה מתכנסת הגורמת לתהליכי שקיעה והתנוונות וזאת בניגוד לתהליכים החיוביים המתקיימים במציאות הספירלה המתבדרת.

לפעמים אני מדמה לעצמי מצב בו שמונים חברי כנסת ישראל, המייצגים את הקונצנזוס הציוני-ישראלי הרחב במדינה, מתכנסים לסוף שבוע ארוך, במלון מרוחק אי שם בארץ, לסדרה של הרצאות, דיונים ודינמיקה קבוצתית העוסקים כולם במצבה של מדינת ישראל, בתהליכים ובמגמות אזוריות וגלובליות המעצבים את סביבת חיינו, ועוסקים בבחינת מודלים השוואתיים של התנהלות פוליטיקאים, פרלמנטים, מפלגות ודמוקרטיות בארצות מתקדמות בעולם.

מטרת ההתכנסות הדמיונית הנ"ל היא לחולל תמורות יסוד בדרכי התנהלותם של הפוליטיקאים בישראל ובמערכת הפוליטית. שמונים חברי הכנסת לא יעזבו את המקום עד שלא יצא ממנו 'עשן לבן' המסמן כי הגיעו לכלל תובנות חדשות ואמיצות על מהות תפקידם ועל גודל אחריותם למצב הקשה בו שרויה כיום המערכת הפוליטית בישראל, ועל הצעדים והשינויים הדרמטיים שייעשו במערכת הפוליטית.

מעתה איש מן הפוליטיקאים לא יוכל יותר לומר כי לא ידע, לא שמע, ולא ראה. יהיה ברור לו כחוד התער של סכין הגילוח כי מוטלת עליו 'חבות מנהלים' ובמידה ולא השכיל להתרומם לגודל העשייה הנדרש יעלץ לפרוש בהקדם מחברותו בכנסת ולפנות את מקומו לאדם הראוי ממנו.

הטענה הפרלמינרית או התירוץ הראשוני, כי זו המערכת הפוליטית ואני הפוליטיקאי משחק את משחקה באופן הציני והמשוכלל ביותר לא תתקבל יותר. אם המערכת הפוליטית והתרבות הפוליטית הרעה המתלווה לה, אינם עונים עוד לדרישות המציאות המשתנה ומיצרים למדינת ישראל הפסדים עצומים, מוטלת על חברי הכנסת הנבחרים האחריות לשנותה בהתאם.

מעתה יבחנו הפוליטיקאים אך ורק על פי איכותם של תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות התומכים בשינויים הנדרשים אשר מכוונים להשגת תוצאות איכותיות למדינת ישראל, ולא על פי הסתדרותם האישית ותימרוניהם במערכת הפוליטית הקיימת.